וביום שבו
החלטתי
לעזוב שוב את הבית
ולעוף אל ההרים הרחוקים
העתיד היה פתוח
ואני בקוצר רוח
כבר חיכיתי לשנות את החוקים
דיילות יפות עיניים
מעל ים רחב ידיים
ואני עכשיו בדימיוני רוכב
על גבו של עיט
רק דמעה בקצה העין
מספרת שהיום אני עוזב,
אני עוזב...
את המקום אליו רציתי לחזור,
זה המקום אליו רציתי לחזור |
הימים חולפים כמו סרט
ואני נוסע דרך
התמונות והצבעים המתחלפים
בפסגות יורד השלג
ובעיר אחת סואנת
רכבות יוצאות מכל הרציפים
דייגים פורסים עוד רשת
על החוף בקצה הקשת
שם מצאתי זמן להעביר
ובשוק ילדה מוכרת
חרוזים קשורים בסרט
זוג עינייה כמו כוכב מאיר,
והוא מזכיר
את המקום אליו רציתי לחזור... |
ובארץ לא נודעת
שם השמש לא שוקעת
נעצרתי ונשברתי מבפנים
שם הייתי כבר בטוח
כי הגיע זמן לנוח
מרחוק נשמע צלצול פעמונים
ובבית שעזבתי
יש אחת אותה אהבתי
האם היא תחכה לי בשדה?
אחרי שעות של שקט
בכנף המתרחקת
ומבעד לענן המתאדה, אני רואה
את המקום אליו רציתי לחזור...
|
